הם קובעים מה הוגן ומה בלתי הוגן, מה ראוי לעשות ומה אין ראוי לעשות.
במרכז כללי האתיקה עומד כבוד האדם. ערכים הם יחסיים וכפופים לתרבות.
, "אתיקה מתפרש לכל אדם כמונח אחר - מה שאתה מאמין שהוא נכון הוא אתי" .
אין חוקים האוכפים את כללי האתיקה. לאנשי מקצוע כמו רופאים, עורכי דין, שופטים ושוטרים,
הנתקלים בבעיות מוסריות במסגרת עבודתם, יש מערכת חוקים ברורה,
ועליהם לפעול על-פיה. רופא או עורך דין העוברים על כללים אלו, נענשים.
במקרים חמורים במיוחד אף נשללת מהם הזכות להמשיך ולעסוק במקצועם.
גם לעיתונאים יש תקנון אתיקה. זהו קובץ של כללי התנהגות אשר נועד
לשמור על המוסר העיתונאי. תקנון האתיקה קובע עקרונות התנהגות לעיתונאים.
בחלק התאורטי בעבודת המחקר שלי אספתי עשרה מאמרים שחלקם אקדמיים העוסקים באתיקה עיתונאית.
בחלק התאורטי בעבודת המחקר שלי אספתי עשרה מאמרים שחלקם אקדמיים העוסקים באתיקה עיתונאית.
לפי כללי האתיקה העיתונאית,
העיתונאים הם משרתי הציבור, ובתור שכאלה עליהם לגלות אחריות רבה בכל צעד,
העיתונאים הם משרתי הציבור, ובתור שכאלה עליהם לגלות אחריות רבה בכל צעד,
כדי שלא למעול באמון שהציבור נותן בהם. חובתם לשמור על דיוק ומהימנות במסירת המידע.
עיתונאי המוסר מידע מתוך ידיעה ברורה שהמידע איננו נכון - מועל באמון.
עיתונאי המעביר מידע מסולף במטרה לשרת צרכים פרטיים של אדם
או של מוסד - מנצל לרעה את מקצועו ואת כוחו. תפקיד העיתונאי
הוא להגן על חופש העיתונות ועל חירות הביטוי . כלומר: לשמור על הזכות
היסודית של כל אדם בחברה דמוקרטית להביע את דעתו, להגיב,
לתמוך או להתנגד ולדון בכל נושא כללי האתיקה מגנים על אדם ששמו הטוב נפגע.
בעשור הקודם נכנסה לחיינו טכנולוגיית המחשבים והאינטרנט,
ואיתה גם כניסתם של אתרי חדשות באינטרנט ובמיוחד אתרים
פרטיים - בלוגים שבהם כל אחד ואחד רשאי לכתוב את אשר על דעתו ולפרסם זאת ברבים.
מכאן עולה השאלה - האם האינטרנט היא גם סוג של עיתון, ושכזה,
על המפרסמים לעמוד בחוקי האתיקה העיתונאית, או שמא האינטרנט
היא פשוט "במה" לאזרחים לומר את אשר דעתם לפי חופש הביטוי הכה חשוב לנו בתרבות המערבית?
בחלק המעשי בעבודת המחקר שלי לקחתי את השאלות המרכזיות שעלו לי מהנושא וראיינתי עיתונאים .
המסקנה שלי מהראיונות איתם שיש עיתונאים המפעילים את שיקול הדעת שלהם
והולכים לפי האתיקה העיתונאית, והעיתונאים מודעים לעונשים שהם עלולים לקבל.
בחלק המעשי בעבודת המחקר שלי לקחתי את השאלות המרכזיות שעלו לי מהנושא וראיינתי עיתונאים .
המסקנה שלי מהראיונות איתם שיש עיתונאים המפעילים את שיקול הדעת שלהם
והולכים לפי האתיקה העיתונאית, והעיתונאים מודעים לעונשים שהם עלולים לקבל.
לפי דעתי הייתי משאירה את האתיקה העיתונאית כמו שהיא ולתת לכל
עיתונאי להפעיל את שיקול הדעת שלו. כי כרגע היא עומדת באמצע
היא לא משתיקה את העיתונאים ומגבילה אותם בכל דבר, אך היא גם שומרת ומגנה על הציבור .
למדתי על התקשורת שהיא מוכנה לעשות כל דבר כדי לזכות בבלעדיות
הפרסום וברייטינג גבוה כדי להתקיים כלכלית. עיתונאי לעיתים מאבד מן מוסריותו בשל כך.
מה שאני הייתי מציעה להכניס יותר חוקים שיגבילו את העיתונאי
כדי למנוע פגיעה האנשים שאחר כך יהרסו את חייהם.
לדעתי שיטת לימוד הזאת הרבה יותר יעילה ממבחנים.
במבחנים אני צריכה ללמוד ולשנן ולזכור המון חומר שאני
לא בהכרח מבינה ואז שמגיע המבחן להוציא את הכל ואחרי זה שוכחת את הכל שוב.
כאן בשיטת המחקר הזאת בחרתי לי נושא שאני אוהבת ומתחברת אליו
ושבמהלך תקופה ארוכה עסקתי והעמקתי רק בו ,ברגע שבדקתי דברים
בעבודה כמו לקרוא מחקרים לראיין עיתונאים הפכתי לאקטיבית ועיתונאית
בעצמי מה שגרם לי הרבה יותר ללמוד מאשר לקרוא מדפים ולזכור חומר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה