רקע תיאורטי סקירת ספרות וביביליוגרפיה


מאמר מספר 1- עיתונאות ,איסוף מידע,כתיבה ועריכה

כותבי המאמר: יחיאל לימור ורפי מן.
נכתב בערוץ: האוניברסיטה הפתוחה
שנת המאמר: תשנ"ח 1997.
פרק 13 עמודים 533-557



המערכת הנורמטיבית (התנהגות אתית)המתווה את
פעילותם של העיתונאים - ואף מגבילה אותה
היא מערכת האתיקה העיתונאית. האתיקה עוסקת, בהכללה,
בדרך שבה אנו חיים את חיינו. היא
מתמקדת בשאלות כגון: מה הם טוב ורע, הוגן ולא הוגן,
אחריות וחוסר אחריות כאשר מדובר
בכתבות עיתונאיות
האתיקה עוסקת לא רק בהגדרה, אלא גם בדרך ההתנהגות.
היא בוחנת בזהירות
עמדות מוסריות, אמונות, עקרונות, אידאלים ודרכי ממושם.
יש לזכור, כי החלטות אתיות הן תלויות אקלים פוליטי, חברתי ותרבותי של החברה שבה הן מתקבלות

המאמר מתקשר לדילמה בכך :שמאמר זה מדבר על מה מותר
ומה אסור לעיתונאים לעשות למרות שלא תמיד יש חוקים שאוכפים את
מה שמפרסמים העיתונאים עדיין יש הסכמה שלא הכול מותר לכתוב ולהפיץ.

מאמר מספר 2-אתיקה בתקשורת-מאמר
כותבי המאמר:מרדכי קרמניצר ויעל סימונרז יועז
נכתב בערוץ: קורס אתיקה לעיתונאי רשות השידור - אגודת העיתונאים ירושלים
שנת המאמר:2009









\


דבר ידוע הוא שתפקידה של התקשורת לתת במה למגוון דעות, לאפשר חופש ביטוי
לאזרחי המדינה ולשמש "כלב השמירה של הדמוקרטיה". כדי למלא אחר אותם תפקידים התקשורת
זקוקה לחופש שלה ולעצמאותה. עם זאת, תקשורת יכולה לעיתים לתת כוח בלתי מרוסן שעלול לגרום
לעיתונאים או אנשי תקשורת לנהוג בו לרעה ( לדוגמא להוציא שם רע לאדם כלשהו).
מסיבה זו נוצרה תפיסת "האחריות החברתית" אשר מדברת על הצורך בפיקוח עצמי של מוסד התקשורת.
אחד ממנגנוני הפיקוח הוא "תקנון האתיקה העיתונאית"(ציין במאמר הקודם).
שמטרתו לשמור על חופש העיתונאות ועל כללי האתיקה העיתינאית של ישראל.
המאמר מתקשר לדילמה בכך-שהוא מדגיש את חשיבות האתיקה העיתונאית ומראה מנגד את התוצאות
ההרסניות שהעיתונאות יכולה להביא על החברה מהכוח הרב שיש לה. ואומר שצריך להציב גבולות
ושלכל אחד יהיה פיקוח עצמי לגבי הדברים שהוא מפרסם מסיבה זו נוצרה תפיסת "האחריות החברתית"
אשר מדברת על הצורך בפיקוח עצמי של מוסד התקשורת.
מאמר מספר 3- אתיקה של חנונים
כותבי המאמר: עפר שלח
נכתב בערוץ: העין השביעית
שנת המאמר:1996
קשה למצוא במילון צירוף מלים שנעשה בו שימוש מעוות, ציני ושוחק יותר מאשר "אתיקה עיתונאית".
יחד עם מהפכת המקומונים והצמיחה לרוחב (במספר כלי התקשורת) בשני העשורים האחרונים,
גילתה העיתונות הישראלית את העיסוק בעצמה. מאז, היא נוהגת בו כמו ההוא שמקיים יחסי מין פעם בשנה,
וזה יוצא היום: בבהילות רבה ובריר נוזל מן השפתיים. הכל - סכסוכים אישיים, אינטרסים של מו"לים,
דאגה אמיתית לאיכותו של המקצוע - נדחס לתוך הטירוף הזה ופרץ יחד איתו אל עמודי החדשות והמאמרים.


המאמר מתקשר לדילמה בכך-שמרוב שהעיתונאים עסוקים באינטרסים של עצמם בכתבה
הכי טובה ובכסף שהם יקבלו ורצים אחרי המידע הבא שהם יקבלו הם שוכחים את המוסר
שלהם ואת המטרה האמיתית של המקצוע ואת האמינות וכאן נכנסת האתיקה העיתונאית.


מאמר מספר 4- את הכתבה הזו לא כתב רובוט
כותבי המאמר: בן קמינסקי
נכתב בערוץ:אפוק טיימס
שנת המאמר:2014


הפרינט אולי ישרוד בזכותו, אבל העיתונאים לא.
הכירו את הרובוט העיתונאי שצפוי לחולל מהפכה בעולם העיתונות.
״אנחנו נכנסים לעידן שבו עיתונאים רובוטיים יוכלו להחליף את העיתונאי האנושי. עידן התקשורת,
ובייחוד הפרינט, חווה קשיים כלכליים. חלק גדול מהפרסום עובר לאינטרנט,
למנועי הפרסום של גוגל. למערכות העיתונים יהיה יתרון עצום להשתמש בתוכנות רובוטיות
כדי לכתוב את הסיפורים. מבחינה מסוימת יש כאן איום מאוד רציני על העיתונאות האנושית".
מאמר זה מתקשר לדילמה שלי למרות שיש כמה עיתונאים לא אמינים ומוסריים
ומראים שבעתיד הרובוטים יוכלו להחליף אותם עדיין יצטרכו להישאר הקומץ עיתונאים האמין
והחשוב לתקשורת שייגן על החברה  מפני עיתונאים לא אמינים ולא מוסריים.
ובעזרת הרובוטים תישמר האתיקה העיתונאית.
מאמר מספר 5- יגאל סרנה יפצה את ראש הממשלה
ורעייתו ב-100 אלף שקל -
כותבי המאמר: חן מענית
נכתב בערוץ: גלובוס
שנת המאמר:2017


ביהמ"ש קיבל את תביעת לשון הרע שהגישו הזוג נתניהו נגד עיתונאי "ידיעות אחרונות", שישלם גם
הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל ■ סרנה: "זו רק תחילת המאבק בתביעת ההשתקה"
בעובדה שראש ממשלה מהווה מוקד של קבע להתעניינות ציבורית ולביקורת ציבורית,
אין כדי לשלול את זכותו להגנה על שמו הטוב; שמם של אנשי ציבור אינו הפקר - זהו המסר
המרכזי שהעביר היום (א') שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עזריה אלקלעי, בקבלו את תביעת לשון
הרע שהגישו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו, שרה נתניהו, נגד עיתונאי "ידיעות אחרונות",
יגאל סרנה, בעקבות פוסט שפרסם סרנה נגד הזוג נתניהו בפייסבוק.
המאמר מתקשר לדילמה בכך- למרות שראש הממשלה הוא אישיות מפורסמת וזכות הציבור
להתעניין ולדעת זה גם זכותו של ראש הממשלה לשמור על פרטיותו
ועל שמו הטוב ובמאמר שבחרתי זכותו של ראש הממשלה ואישתו נפגעים ובעבודתי אני חוקרת סוגיה זו.


מאמר מספר 6- רצח אופי
כותבי המאמר: יותם אופיר
נכתב בערוץ: העין השביעית
שנת המאמר:2014



התקשורת הישראלית בוחרת לאחרונה שוב ושוב לשמש במה ומיקרופון להסתה פרועה שבסיסה גזעי.

הדבר ניכר לעין בסיקור פרשת אייל גולן הנפתלת ובתגובות העיתונאיות לה.
השבוע הגיע הסיקור המסיתני לשיאו כשנטען
באתר "וואלה" כי אשכנזי אינו מוצא, הוא אופי, ואופי, כידוע, מותר לשנוא ללא רגשות אשם.


הכתבה מתקשר לדילמה בכך -  שהתקשורת לא מסננת מילים ובעצם יוצרת כתבה גיזענית
ונותנת במה לאייל גולן להשתמש במילים גזעניות ובכך בעצם מלבה את השנאה
בעם במקום ליצור איחוד בין חלקי העם.

מאמר מספר 7- חשיבה ביקורתית

כותבי המאמר: אורן פרסיקו
נכתב בערוץ: העין השיבעית
שנת המאמר:2017




תוכנית "הכל כלול" של ערוץ 10 הטעתה את הצופים והפרה את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות,

כך קבע בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. החלטה זו, ככל הנראה,
מביאה לסיומה מסכת שהחלה בשנת 2015 ואשר הובילה את מועצת העיתונות להקים ערכאה חדשה,
שלישית במספר, לבחינת התלונות.
בינואר 2015 שודרה בתוכנית "הכל כלול" של ערוץ 10 כתבה על מוקדני ער"ן,
ובה נטען כי במוקד שמפעילה העמותה הוענק יחס עוין לכמה מהפונים (בער"ן טענו כי מדובר במקרה חריג,
שטופל). במסגרת הכתבה הוצג ע', שצולם כשגבו למצלמה וקולו מעוות,
שסיפר על יחס מבזה שקיבל ממוקדן ער"ן. במקביל שודרה הקלטה של שיחה טלפונית
עם מוקדן ער"ן שמקלל את הפונה אליו. ב"הכל כלול"
יצרו את הרושם שהאדם מההקלטה הוא אותו ע' שהוצג כשגבו למצלמה,
אולם בפועל היו אלה שני אנשים שונים.
נ', האדם ששוחח טלפונית עם ער"ן והעביר את הקלטת השיחה למערכת חדשות ערוץ 10,
פנה למועצת העיתונות בתלונה. לדבריו, התוכנית "הכל כלול", בהגשת סיון כהן,
עברה על תקנון האתיקה של המועצה בכך שהטעתה את הצופים. במערכת "הכל כלול"
הגיבו וטענו כי פעלו לפי כללי התקנון. הם לא הכחישו מפורשות כי ע' ונ' הם שני אנשים שונים,
אך טענו כי "משיקולים מקצועיים נבחר מרואיין אחד אשר יתראיין לתוכנית",
והוסיפו כי מאז השידור הם נתונים למסכת של הטרדות, ככל הנראה מצד נ'.


הכתבה מתקשרת לדילמה בכך-שהתוכנית הכל כלול השתמשה בכוחה ופרסמה כתבה שהוציאה
 שם רע לעמותת ער"ן וסילפה את האמת.למרות שהביקורת כלפי העמותה הייתה נכונה הם הטעו את הצופים
,דיוק בהצגת העובדות הוא מרכיב חשוב וחיוני באתיקה המקצועית של העיתונות.
כל סטייה מנורמה זו היא פגיעה באתיקה העיתונאית,
ויש בה כדי לגרום נזק לאמינותה של התקשורת בעיני הציבור.

מאמר מספר 8- למה החלטתי לעזוב את התקשורת

הישראלית
כותבי המאמר: ניסן צור
נכתב בערוץ: העין השיבעית
שנת המאמר:2017



אהבתי מאוד את העבודה שלי. ראיתי בה הזדמנות לשנות, ואז הבנתי שזו בסך הכל הצגה.

טקסט הזה נכתב עם המון כאב. הוא אולי חושף טפח ממה שאנשים – קוראים,
צופים או מאזינים – אינם יודעים על "מאחורי הקלעים" של עולם התקשורת בישראל.
על המניפולציות, הקשרים והכישורים של עולם התקשורת הישראלי.


לאורך שנות עבודתי נתקלתי בעוד ועוד מקרים שבהם עורכי כלי התקשורת ביקשו
ממני לעוות מעט את העובדות כדי להפוך את הסיפור לאטרקטיבי יותר. רבים מהם גם לא הסתירו
את דעותיהם הפוליטיות או האישיות כאשר הגישו לנו רשימת כתבות נדרשת מדי יום


הכתבה מתקשרת לדילמה בכך- שביקשו מהעיתונאי לסלף את העובדות
ולשקר רק כדי להשיג רייטינג גבוה יותר מה שבהחלט נוגד את האתיקה העיתונאית.




כותבי הסרטון:
פורסם בערוץ: חינוכית
שנת הסרטון: 2016


הדחייה במועד עלייתו של השידור הציבורי הסעירה גם השבוע את התקשורת ואת המערכת הפוליטית.
ב'ישראל היום' אף תקפו את הברנז'ה העיתונאית הצבועה ודיברו של שנים של קיפוח ואפליה של עיתונאים
המזוהים עם הימין. המתקפה זכתה לתגובת נגד חריפה וטענות על אובדן הלגיטימיות
העיתונאית של 'ישראל היום'. דן מרגלית, הפובליציסט הכי בכיר של 'ישראל היום', משיב.
בתכנית גם על סערת יוניליוור - האם התקשורת הגזימה בדרך הסיקור וקידמה כותרות ממדור
הצרכנות לכותרת הראשית?


הסרטון מתקשר לדילמה בכך שטוענים שם שהעיתונאות הישראלית היא הטייה
ברורה לצד השמאל וצריך להיות ייצוג באופן שווה לכל חברה הקיימת בארץ בלי השפעה
על אנשים לצד כלשהו.


מאמר מספר 10- דיון על חופש הביטוי
כותבי המאמר: ד"ר יובל קרניאל
נכתב בערוץ: חדשות הלילה
שנת המאמר:2015


סדרת מפגשים, פאנלים ודיונים בבית הספר סמי עופר לתקשורת בנושאי אתיקה בתקשורת בעריכה
והנחייה של ד"ר יובל קרניאל.
המרחב הציבורי הוא מקום מפגש לאנשי תקשורת, חוקרים, מרצים,

וסטודנטים המאפשר דיון בנושאי תרבות,
חברה תקשורת המעסיקים את החברה הישראלית בימים אלה.
בין הנושאים הנדונים באופן קבוע במרחב הציבורי
ניתן למנות את האתיקה המקצועית של התקשורת,
השפעתה על מוסדות אחרים כמו צה"ל, המשטרה,
מערכת החינוך, בתי המשפט, ורשויות השלטון,
וכן מקומה של התקשורת כמעצבת וקובעת סדר יום,
ערכים ואידיאולוגיה,
ואת דמותה התרבותית של החברה הישראלית.


הכתבה מתקשרת לדילמה שלי בכך שצריך להיות גבול לעיתונאי ובסרטון זה אנו רואים דוגמא
להסטה גזענית בעיתונות על גבול האלימות


האם כל התבטאות קיצונית היא פלילית ופוגעת בחופש הביטוי,
את נושא זה אני בודקת בדילמה שלי.



סיכום מקורות המידע והסקת מסקנות
לאחר שבדקתי את כול מקורות המידע שלי אני מסיקה מסקנות לגבי הדילמה שלי :
בין דיווח עיתונאי לבין אתיקה עיתונאית והמסקנות שהגעתי אליהם מתוך מקורות המידע שלי הם :
מצד אחד, העיתונאי מצוי בתחרות מתמדת עם עמיתיו מכלי התקשורת האחרים
להשגת סיפורים בלעדיים ולהקדים את המתחרים
ומצד שני, חושש העיתונאי ליפול באי דיוק או בטעות כלפי נושא הכתבה , המרואיין.
לרוב החשש הראשון גדול יותר מהחשש השני שזה אומר שגובר על העיתונאי יצר הבלעדיות
ולהוציא את הסיפור ראשון לעומת האיזון, דיוק, אמינות.
במאמר של ד"ר יובל קרניאל הוא מדבר על האתיקה המקצועית של התקשורת,
השפעתה על מוסדות אחרים כמו צה"ל, המשטרה, מערכת החינוך, בתי המשפט, ורשויות השלטון,
וכן מקומה של התקשורת כמעצבת וקובעת סדר יום, ערכים ואידאולוגיה,
ואת דמותה התרבותית של החברה הישראלית. כאשר הוא מדבר על ערכים הכוונה בשמירה על האתיקה העיתונאית כמו זכות לפרטיות כבוד ועוד.
במאמר של מרדכי קרמניצר ויעל סימונרז יועז הם מדברים על תפקידה של התקשורת
ותוצאותיה משתי הצדדים תפקיד התקשורת לתת במה למגוון דעות,
לאפשר חופש ביטוי לאזרחי המדינה ולשמש "כלב השמירה של הדמוקרטיה".
כדי למלא אחר אותם תפקידים התקשורת זקוקה לחופש שלה ולעצמאותה.
עם זאת, תקשורת יכולה לעתים לתת כוח בלתי מרוסן שעלול לגרום לעיתונאים או אנשי תקשורת
לנהוג בו לרעה ( לדוגמה להוציא שם רע לאדם כלשהו).
במאמר של יותם אופיר הוא מציג דוגמה מהתקשורת הישראלית
שלטענתנו היא בוחרת לאחרונה שוב ושוב לשמש במה ומיקרופון להסתה פרועה שבסיסה גזעי.
במאמרו של ניסן צור  הוא מכניס אותנו טיפה אל מאחורי הקלעים
של התקשורת הישראלית הוא מדבר על המניפולציות, הקשרים והכישורים של עולם התקשורת הישראלי. הוא מספר על מספר עבודותיו בהם נתקל במקרים שבו ביקשו ממנו
לעוות עובדות ולהפוך סיפור ליותר אטרקטיבי .
במאמר של תיק תקשורת העיתון "ישראל היום" תוקף את הברנז'ה הישראלית  
הם מספרים על ההטיה המובהקת של התקשורת הישראלית לטובת השמאל .ומוסיפים שיש שנים של קיפוח ואפליה של העיתונאים המזוהים עם הימין.
לסיכום ההשערות שלי נמצאו חלקם נכונות ,
התקשורת העיתונאית חלוקה לשני חצאים אלה שהרצון להשגת סיפור טוב
גובר עליהם מול אלה שהאמינות והדיוק מדיריכם אותם. במילים אחרות
לא תמיד האתיקה העיתונאית עומדת מול עיניהם של אנשי התקשורת.

ביבליוגרפיה



הומינר, ד. (2010). פסיכולוגית העצמי במרחב ההתהוות בין מערב למזרח. שיחות, 24(2),
140-146.
לימור,י. מן, ר. (1997) .עיתונאות איסוף מידע כתיבה ועריכה.
קרמניצר, מ. סימונרז, י. (2009). אתיקה בתקשורת.
שלח,.ע. (1996).אתיקה של חנונים.
קמינסקי,ב. (2014) . את הכתבה הזו לא כתב רובוט.
מענית,ח. (2017). יגאל סרנה יפצה את ראש הממשלה ורעייתו ב100 אלף שקל.
אופיר,י. (2014). רצח אופי.
פרסיקו,א. (2017). חשיבה ביקורתית.
צור,צ.(2017). למה החלטתי לעזוב את התקשורת הישראלית.
(2016). ישראל היום נגד הברנזה העיתונאית.
קרניאל,י. (2015). דיון על חופש הביטוי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה