1.חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב, זכות לפרטיות
פגיעה בפרטיות, לפי "חוק הגנת הפרטיות" (1981), משמעותה פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו
האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
העיתון או העיתונאי יכולים להתגונן מפני תביעה בנושא זה אם היה אמת בפרסום,
או שהיה עניין ציבורי בפרסום או שהפרסום היה בתום לב (לא ביקש לפגוע בכוונה תחילה).
האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
העיתון או העיתונאי יכולים להתגונן מפני תביעה בנושא זה אם היה אמת בפרסום,
או שהיה עניין ציבורי בפרסום או שהפרסום היה בתום לב (לא ביקש לפגוע בכוונה תחילה).
למשל האם צריך היה צריך לפרסם את בגידתו שנתניהו בגד באישתו או צילומים שלו מעשן סיגרים.
יש הטוענים שעניין ציבורי הוא כל עובדה הנוגעת לאיש ציבור, גם אם מדובר בחייו הפרטיים,
שכן זכותו של הציבור לדעת את כל הפרטים על אנשי הציבור שמשפיעים על חייו. לעומתם,
יש הטוענים שצריך להפריד בין חייו הציבוריים והפרטיים ושגם לפוליטיקאי מגיע לחיות חיים פרטיים.
יש הטוענים שעניין ציבורי הוא כל עובדה הנוגעת לאיש ציבור, גם אם מדובר בחייו הפרטיים,
שכן זכותו של הציבור לדעת את כל הפרטים על אנשי הציבור שמשפיעים על חייו. לעומתם,
יש הטוענים שצריך להפריד בין חייו הציבוריים והפרטיים ושגם לפוליטיקאי מגיע לחיות חיים פרטיים.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי בכך שהדילמה שלי מתמקדת בין שמירה על האתיקה
העיתונאית שמאפשרת חופש ביטוי אך במושג זה יש הדגשה על שמירה של
הזכות לפרטיות , זכות לשם טוב ,
לשון הרע , הוצאת דיבה והצמדות לעובדות.
העיתונאית שמאפשרת חופש ביטוי אך במושג זה יש הדגשה על שמירה של
הזכות לפרטיות , זכות לשם טוב ,
לשון הרע , הוצאת דיבה והצמדות לעובדות.
2.עניין לציבור מול עניין ציבורי
"עניין ציבורי"- העניין הציבורי העומד בבסיס זכות הציבור לדעת.
העניין שיש לציבור בעובדות שפורסמו ולציבור יש אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו,
לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ו/או לשם אורחות חייו.
העניין שיש לציבור בעובדות שפורסמו ולציבור יש אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו,
לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ו/או לשם אורחות חייו.
למשל: מידע על שימוש פוליטיקאים בתקציב, מצב בטחוני.
"עניין לציבור"- עניין המעניין את הציבור אך לא בהכרח חשוב לתועלתו.
יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא.
יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא.
למשל: כתבה על מוצר חדש שיוצא, דוגמן שהתחתן.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי היות שדיווח עיתונאי זה עניין ציבורי שזכות הציבור לדעת.
לעומת זאת יש עניין לציבור שזה סיפור שמעניין כמו רכילות אך לא חשוב לתועלת הציבור
הוא בא רק לתועלת העיתונאי שרוצה להביא סיפור מעניין וסוחף יותר.
כאן נכנסת השמירה על האתיקה העיתונאית המוסריות של העיתונאי אם הסיפור
הזה סתם מעניין לפרסום ופוגע בציבור או שהוא דיווח וחשוב לתועלת הציבור העיתונאי
צריך לבדוק את זה העיתונאי צריך לשמור על מוסריותו ולפרסם דברים הקשורים לזכות הציבור לדעת.
לעומת זאת יש עניין לציבור שזה סיפור שמעניין כמו רכילות אך לא חשוב לתועלת הציבור
הוא בא רק לתועלת העיתונאי שרוצה להביא סיפור מעניין וסוחף יותר.
כאן נכנסת השמירה על האתיקה העיתונאית המוסריות של העיתונאי אם הסיפור
הזה סתם מעניין לפרסום ופוגע בציבור או שהוא דיווח וחשוב לתועלת הציבור העיתונאי
צריך לבדוק את זה העיתונאי צריך לשמור על מוסריותו ולפרסם דברים הקשורים לזכות הציבור לדעת.
3. ניטרליות ואוביקטיביות-
הטיות בדרך הצגת המידע באמצעי התקשורת המובילות לכך שהמציאות אינה מוצגת באופן אובייקטיבי,
הן בעלות אופי מגוון. החל מהדגשת אירועים מסוג מסוים והתעלמות מאחרים וכלה בשקר בזדון.
הטיה יכולה להיווצר במתכוון, כדי לקדם תפיסות עולם ואמונות מסוימות, ולהחליש תפיסות
עולם ואמונות מנוגדות, או באופן בלתי מודע, מתוך האמונות והדעות של הכותב, שמוכנסות
בלא תשומת לב. ההטיה מעבירה את העיתונאי מעמדה שבה תפקידו להציג את החדשות,
את ניתוחן ואת פרשנותן באופן שמתיישב עם העובדות שבשטח, לעמדה שבו הוא הופך
לתועמלן המנסה להשפיע על הלך הרוח בציבור. ככל שההטיה מתוחכמת יותר, היא לא
תהיה ניכרת לעינו ולאוזנו של צרכן התקשורת, אך תשפיע על ראיית העולם שלו.
הן בעלות אופי מגוון. החל מהדגשת אירועים מסוג מסוים והתעלמות מאחרים וכלה בשקר בזדון.
הטיה יכולה להיווצר במתכוון, כדי לקדם תפיסות עולם ואמונות מסוימות, ולהחליש תפיסות
עולם ואמונות מנוגדות, או באופן בלתי מודע, מתוך האמונות והדעות של הכותב, שמוכנסות
בלא תשומת לב. ההטיה מעבירה את העיתונאי מעמדה שבה תפקידו להציג את החדשות,
את ניתוחן ואת פרשנותן באופן שמתיישב עם העובדות שבשטח, לעמדה שבו הוא הופך
לתועמלן המנסה להשפיע על הלך הרוח בציבור. ככל שההטיה מתוחכמת יותר, היא לא
תהיה ניכרת לעינו ולאוזנו של צרכן התקשורת, אך תשפיע על ראיית העולם שלו.
התוצאה עלולה להיות העלמה של ידיעה לא נוחה או דחיקתה והקטנתה למקום נידח בעיתון,
או ניסוחה באופן שיתאים להשקפה הפוליטית או הבאת מקור נידח כמקור עיקרי.
או שימוש בכללים של דמגוגיה, בין השאר הכתרת דעה של אדם פרטי כסמכות, על ידי הצגתו כ"מקור".
או שימוש בסמכות לא רלוונטית, למשל הבאת דעות של מומחים בתחום שאינו נוגע להתמחותם.
או ניסוחה באופן שיתאים להשקפה הפוליטית או הבאת מקור נידח כמקור עיקרי.
או שימוש בכללים של דמגוגיה, בין השאר הכתרת דעה של אדם פרטי כסמכות, על ידי הצגתו כ"מקור".
או שימוש בסמכות לא רלוונטית, למשל הבאת דעות של מומחים בתחום שאינו נוגע להתמחותם.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי בכך שצריך תמיד לשמור על הסיפור אובייקטיבי
ולא לשנות טיפה את סגנון הסיפור לקבלת סיפור טוב יותר כאן האתיקה העיתונאית
נכנסת האם לשמור על אמינות הסיפור או להוסיף פרטים שלא עברו בדיקה ולא בהכרח
אמינים לטובת ההצלחה.
ולא לשנות טיפה את סגנון הסיפור לקבלת סיפור טוב יותר כאן האתיקה העיתונאית
נכנסת האם לשמור על אמינות הסיפור או להוסיף פרטים שלא עברו בדיקה ולא בהכרח
אמינים לטובת ההצלחה.
4.רייטינג
מדרוג (רייטינג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתכנית טלוויזיה מסוימת, ו
סידור תכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.
סידור תכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.
לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית,
בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תכנית טלוויזיה.
ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה,
ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר.
בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תכנית טלוויזיה.
ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה,
ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי בכך שזו הדילמה הגדולה שעומדת
בפניי העיתונאים בין הדיווח המקצועי והאמין של הנושא אותו הם מפרסמים
לבין סטייה מהאתיקה העיתונאית בשל הפרסום והרייטינג וההתקדמות שלהם
במקצוע לבין שמירה על האתיקה ולמתן את התחרות של כמה שיותר רייטינג תוך דריסה של אחרים.
בפניי העיתונאים בין הדיווח המקצועי והאמין של הנושא אותו הם מפרסמים
לבין סטייה מהאתיקה העיתונאית בשל הפרסום והרייטינג וההתקדמות שלהם
במקצוע לבין שמירה על האתיקה ולמתן את התחרות של כמה שיותר רייטינג תוך דריסה של אחרים.
5.ניו מדיה
ניו מדיה (מילולית: "תקשורת חדשה") הוא מושג רחב המתייחס אל יצירות אשר נוצרו
באופן דיגיטלי באמצעות מחשב או שעברו דיגיטציה. המחשב יכול לשמש אותן בתהליך ההפקה,
תהליך ההפצה או תהליך ההצגה.
ץהמונח "ניו מדיה" בא לתאר אותה כהנגדה למדיומים קודמים.
בין השאר - הדפוס, הטלוויזיה, הקולנוע ועוד. הללו מכונים, בהנגדה, "מדיה ישנה" או "אולד מדיה".
באופן דיגיטלי באמצעות מחשב או שעברו דיגיטציה. המחשב יכול לשמש אותן בתהליך ההפקה,
תהליך ההפצה או תהליך ההצגה.
ץהמונח "ניו מדיה" בא לתאר אותה כהנגדה למדיומים קודמים.
בין השאר - הדפוס, הטלוויזיה, הקולנוע ועוד. הללו מכונים, בהנגדה, "מדיה ישנה" או "אולד מדיה".
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי בכך שעם הקידמה כל אחד יכול להוציא טלפון
שהוא הניו מדיה או לפרסם באינטרנט ולא בהכרח צריך מצלמה של צלם עיתונות
ותוך רגע לצלם אירוע שקורא ברחוב או לספר סיפור מצב זה יוצר תחרות רבה שפוגעת
שגורמת לעיתונאים לחרוג מהאתיקה העיתונאית ומביאה על העיתונאים לחץ לפרסם
סיפור עוד יותר חדש וטוב ומעניין בלי שיקול דעת לאיזה תגובות זה מביא כי כל אחד
יכול לפרסם היום כל דבר.
שהוא הניו מדיה או לפרסם באינטרנט ולא בהכרח צריך מצלמה של צלם עיתונות
ותוך רגע לצלם אירוע שקורא ברחוב או לספר סיפור מצב זה יוצר תחרות רבה שפוגעת
שגורמת לעיתונאים לחרוג מהאתיקה העיתונאית ומביאה על העיתונאים לחץ לפרסם
סיפור עוד יותר חדש וטוב ומעניין בלי שיקול דעת לאיזה תגובות זה מביא כי כל אחד
יכול לפרסם היום כל דבר.
7. ניו זורנליזם
לטובת עמדת הכותב הסובייקטיבית. הגישה דוגלת בכך שהעיתונאי אינו עוד דמות אובייקטיבית
ובלתי תלויה, אלא אישיות שהיא חלק בלתי נפרד מההתרחשות.
עיתונאי הניו-ג'ורנליזם הם הסיפור בעצמם, בצורה שבה הם חווים את האירועים,
ובצורה שבה הם מספרים לקוראים על ההתרחשות מנקודת מבטם הסובייקטיבית במודע.
הגישה מעודדת אותם להתערב בדברים שעליהם הם כותבים,
לא לעמוד מהצד אלא לקחת חלק בהתרחשויות, בשל כך רבות מהכתבות הים
מאפייניו הם שפה משוחררת, קלילה ואסוציאטיבית יותר מקודם,
הכתיבה האישית מציגה את עולמו של הכותב, את האירועים שהוא חווה ואת שפתו וסגנונו שלו.
עיתונאי חדש שלא אכפת לו לכתוב מאמרים אוביקטבים עןבדתיות הוא מפרש לפי דעתו את מה שהוא רואה
לעומת העיתונאי הישן שמה שהוא רואה הוא היה כותב,
העיתונאות החדשה לא רואים את עצמם מחויבים לעובדתיות איזון ואוביקטביות.
לעומת העיתונאי הישן שמה שהוא רואה הוא היה כותב,
העיתונאות החדשה לא רואים את עצמם מחויבים לעובדתיות איזון ואוביקטביות.
העיתונאות החדשה היא יותר עיתונאות פרשנית וזה קשור לעבודתי בכך שבעצם
היום העיתונאי לא מקפיד על אתיקה עיתונאית.
8. תפקיד העיתונאי שיקוף או עיצוב המציאות
לכל אחת משלושת התיאוריות, יש אמירה ביחס למעמד ה"אמת":
עפ"י גישת המראה יש "אמת" חיצונית-אובייקטיבית
עפ"י הגישה הטכנולוגית ה"אמת" מעוצבת על ידי המדיה
עפ"י הגישה התרבותית/אקולוגית ה"אמת" משתנה אצל כל צופה בהתאם לאישיותו.
האם החדשות משקפות מציאות או מעצבות אותה?
תפקיד התקשורת לשקף את המציאות באופן אובייקטיבי ככל האפשר,
עפ"י גישת המראה יש "אמת" חיצונית-אובייקטיבית
עפ"י הגישה הטכנולוגית ה"אמת" מעוצבת על ידי המדיה
עפ"י הגישה התרבותית/אקולוגית ה"אמת" משתנה אצל כל צופה בהתאם לאישיותו.
האם החדשות משקפות מציאות או מעצבות אותה?
תפקיד התקשורת לשקף את המציאות באופן אובייקטיבי ככל האפשר,
לדווח לצופים על האירועים שקורים, לחשוף מידע ולעדכן .
אבל העיתונאים המדווחים על האירועים פועלים תחת אילוצים של זמן, כסף,
מערכת והם מושפעים גם על ידי האמונות והערכים שלהם. עיתונאי דתי ידווח באופן שונה מחילוני,
גבר אחרת מאישה וכן הלאה. דיווחים של עיתונאים ישראלים בחדשות ערוץ 10
בענייני פלשתינאים יראו מציאות שונה מדיווחים של אל-ג'זירה, למשל.
מה שאנו רואים נתפס בעינינו כ"אמת" אך בפועל:
ידיעה עיתונאית היא סיפור שאינו משקף מציאות, אלא נותן לה משמעות ומעצב אותה,
ידיעה עיתונאית היא סיפור שאינו משקף מציאות, אלא נותן לה משמעות ומעצב אותה,
הוא גרסה של המציאות.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי מיכוון שהעיתונאי של היום
צריך לשקף את המציאות ולא לעצב אותה אך בגלל בתחרות הגדולה שיש היום
הם נתונים ללחץ של זמן ורוצים לתת את הסיפור הכי מעניין והם נותנים
גרסה יותר מעניינת ומעוצבת של אותו סיפור ובכך פוגעים באתיקה העתונאית
9.סדר יום ציבורי איזון עובדתיות ואובייקטיביות
9.סדר יום ציבורי איזון עובדתיות ואובייקטיביות
התקשורת אינה משקפת את המציאות; היא מסננן אותה ומעצבת את תצוגתה
ולכן לא תמיד אובייטיבית ומאזנת
התמקדות התקשורת במספר מצומצם של נושאים מביאים את הציבור לתפוש נושאים
אלו כחשובים יותר מנושאים אחרים.
סוגי מופעים של קביעת סדר יום
מקובל להבחין בין שלושה סוגים של סדר יום:
סדר יום ציבורי - הנושאים הנתפסים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור.
סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.
סדר יום פוליטי - הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה.
סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו,
וגם במידת מסוימת מסדר היום הציבורי
סדר יום תקשורתי - קובע לציבור אילו נושאים חשובים יותר,
אילו חשובים פחות או לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים
ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. סיקורו של אירוע מסוים בתקשורת
הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים.
ולכן לא תמיד אובייטיבית ומאזנת
התמקדות התקשורת במספר מצומצם של נושאים מביאים את הציבור לתפוש נושאים
אלו כחשובים יותר מנושאים אחרים.
סוגי מופעים של קביעת סדר יום
מקובל להבחין בין שלושה סוגים של סדר יום:
סדר יום ציבורי - הנושאים הנתפסים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור.
סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.
סדר יום פוליטי - הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה.
סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו,
וגם במידת מסוימת מסדר היום הציבורי
סדר יום תקשורתי - קובע לציבור אילו נושאים חשובים יותר,
אילו חשובים פחות או לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים
ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. סיקורו של אירוע מסוים בתקשורת
הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים.
מושג זה מתקשר לעבודת המחקר שלי מיכון שבסדר יום ציבורי התקשורת מחליטה
איזה נושא יעלה לסדר היום ואנחנו האנשים מדברים על מה שהתקשורת החליטה שנדבר.
איזה נושא יעלה לסדר היום ואנחנו האנשים מדברים על מה שהתקשורת החליטה שנדבר.
בחדשות אין ביניהם איזון הם מחליטים על מה לתת דגש וכמה זמן לדבר על כל נושא.
10.התנגשות בין ערכים עיתונאים
ברגע מסוים יש לבחור בין שני הערכים- לפרסם או לא לפרסם. מדובר תמיד בערכים שבשגרה,
תמיד ערכים חיוביים. תמיד ערך אחד יבוא על חשבון הערך השני:
תמיד ערכים חיוביים. תמיד ערך אחד יבוא על חשבון הערך השני:
פרסום אמת מול פגיעה בצנעת הפרט. בחירה כלשהי תפגע בהכרח באחד הערכים.
פרסום אמת מול פגיעה בביטחון המדינה
פרסם אמת מול פגיעה ברגשות הציבור
פרסום לתועלת הציבור תוך פגיעה בקב' מסוימת
פרסום שיפגע במפרסם עצמו, או בארגונו (אינטרס)
הימנעות מפרסום כדי לזכות ברווח אישי או ארגוני (אינטרס)
בדרך כלל בהחלטות עיתונאיות, העיתונאים מסתמכים על השגרה- על מה שהיה בעבר.
כאשר מזהים שיש בעיה אתית, יש לעשות חושבים ולהחליט מה נכון בעיני.
כאשר מזהים שיש בעיה אתית, יש לעשות חושבים ולהחליט מה נכון בעיני.
מושג זה קשור לעבודת המחקר שלי מיכוון שאם העיתונאי נתקל באירוע יוצא דופן
שחובת כל הציבור לדעת, אך עם זאת בפרסום הוא פוגע באדם או קבוצה מסוימת
פה זה התנגשות בין ערכים .
נוצרת לו דילמה שעליה אני חוקרת בעבודה .
האם האתיקה העיתונאית מעורבת או שהעיתונאי קובע לעצמו
את הגבולות ובוחר מה נכון לו ומה לא.
שחובת כל הציבור לדעת, אך עם זאת בפרסום הוא פוגע באדם או קבוצה מסוימת
פה זה התנגשות בין ערכים .
נוצרת לו דילמה שעליה אני חוקרת בעבודה .
האם האתיקה העיתונאית מעורבת או שהעיתונאי קובע לעצמו
את הגבולות ובוחר מה נכון לו ומה לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה